המבוא
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963, קובע את זכותו של עובד לקבל פיצויים במקרה של סיום העסקתו בנסיבות מסוימות. החוק מהווה נדבך מרכזי בדיני העבודה בישראל ומחייב כל מעסיק לנהוג על פיו. חשבי שכר בכירים נדרשים לשלוט במנגנוני החישוב, בהחרגות, וביישום הנכון של הוראות החוק.
עקרונות יסוד
- זכאות לפיצויי פיטורים – עובד שפוטר לאחר שהשלים שנת עבודה רצופה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
- שווי הפיצויים – שכר חודש אחד לכל שנת עבודה.
- עובד בשכר יומי/שעתי – החישוב נעשה על בסיס השכר הקובע לשעה כפול ממוצע היקף המשרה בתקופת העבודה.
- עובד במשכורת חודשית – החישוב נעשה לפי השכר החודשי הקובע האחרון כפול מספר שנות הוותק.
- חלקי שנה – זכאות יחסית גם עבור חלק משנה, החל מהשלמת שנת העבודה הראשונה.
השכר הקובע לחישוב פיצויים
- נכללים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה, ותוספות קבועות ומהותיות שאינן מותנות בביצוע.
- לא נכללים: החזרי הוצאות, שעות נוספות שבוצעו בפועל, פרמיות מותנות, בונוסים חד־פעמיים.
- שעות נוספות גלובליות – ייכללו רק אם הן קבועות, מהוות חלק מהשכר הרגיל, ואינן מותנות בעבודה בפועל.
- עמלות מכירה – אם הן חלק אינטגרלי מהשכר והשתלמו באופן קבוע, ניתן לראות בהן רכיב שכר לצורך פיצויים.
סעיף 14 לחוק
סעיף 14 מהווה מנגנון חלופי לחישוב הפיצויים:
- כאשר המעסיק מפריש 8.33% מהשכר החודשי לקופת גמל או קרן פנסיה לאורך כל תקופת ההעסקה – ההפקדות מחליפות את חובת תשלום הפיצויים במועד סיום ההעסקה.
- כאשר המעסיק מפריש 6% בלבד (כפי שנקבע בצו ההרחבה לפנסיה חובה) – המעסיק חייב להשלים בעת סיום העבודה את ההפרש עד ל־8.33%.
- בעת כניסה לסעיף 14 במהלך תקופת העבודה – התקופה שקדמה להחלה תחושב בשיטה הרגילה, והתקופה שלאחר מכן תוסדר בהתאם להפקדות.
התפטרות בדין מפוטר
במקרים מסוימים התפטרות העובד מזכה אותו בפיצויים כאילו פוטר, למשל:
- הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שאינן מאפשרות המשך עבודה.
- מצב בריאותי של העובד או בן משפחתו.
- מעבר דירה עקב נישואין או לידה.
- טיפול בילד לאחר לידה.
מועד תשלום וחובת שחרור כספים
- המעסיק חייב לשלם את פיצויי הפיטורים או לשחרר את הכספים מהקופה במועד סיום יחסי העבודה.
- עיכוב בתשלום מעבר ל־15 יום עלול להביא לחיוב בפיצויי הלנת פיצויים.
מיסוי פיצויי פיטורים
- פטור ממס ניתן עד לתקרה 1.5 משכורות עבור כל שנת עבודה, או עד לתקרה שנתית קבועה בחוק (נכון ל־2025: 13,750 שקלים לכל שנת עבודה) – הנמוך מבין השניים.
- יתרת הפיצויים מעבר לתקרה חייבת במס לפי מדרגות המס של העובד.
- ניתן לבצע פריסת מס או רצף קצבה בהתאם לבחירת העובד והסדר עם פקיד השומה.
דוגמאות חישוב
דוגמה 1 – עובד במשכורת חודשית, ללא סעיף 14
- שכר קובע: ₪12,000
- ותק: 4 שנים
- פיצויים: 12,000 × 4 = 48,000 ש"ח
דוגמה 2 – חלק שנת עבודה
- שכר קובע: ₪14,500
- ותק: 3 שנים ו־8 חודשים (3.67 שנים)
- פיצויים: 14,500 × 3.67 ≈ 53,167
דוגמה 3 – עובד שעתי
- שכר לשעה: ₪45
- ממוצע שעות חודשי: 170
- שכר קובע: 45 × 170 = ₪7,650
- ותק: 2.5 שנים
- פיצויים: 7,650 × 2.5 = 19,125
דוגמה 4 – סעיף 14, הפקדות בשיעור 8.33%
- העובד סיים עבודה לאחר 5 שנים.
- המעסיק הפקיד לאורך כל התקופה 8.33% מהשכר.
- עם סיום העבודה, העובד זכאי לקבל את כספי הקופה בלבד. אין חובת השלמה מצד המעסיק.
דוגמה 5 – סעיף 14, הפקדות בשיעור 6% (צו פנסיה חובה)
- שכר קובע: ₪10,000
- תקופת העסקה: 48 חודשים (4 שנים)
- פיצויים מלאים: 10,000 × 48 × 8.33% ≈ ₪39,984
- הופקד בפועל: 10,000 × 48 × 6% = ₪28,800
- השלמה נדרשת: ₪39,984 − ₪28,800 = 11,184 ש"ח
דוגמה 6 – תוספת שעות נוספות גלובליות
- שכר יסוד: ₪9,000
- תוספת גלובלית קבועה לשעות נוספות: ₪1,500
- השכר הקובע: ₪10,500
- ותק: 3 שנים
- פיצויים: 10,500 × 3 = 31,500 ש"ח
דוגמה 7 – מיסוי פיצויים
- פיצויים ברוטו: ₪170,000
- שכר אחרון: ₪20,000
- ותק: 10 שנים
- פטור לפי משכורת × 1.5 × ותק: 20,000 × 1.5 × 10 = ₪300,000
- פטור לפי התקרה לשנת עבודה: 13,750 × 10 = ₪137,500
- הפטור הוא הנמוך: ₪137,500
- חייב במס: 170,000 − 137,500 = 32,500
סיכום
חוק פיצויי פיטורים מהווה נדבך בסיסי ביחסי עבודה בישראל. תפקידו של חשב השכר הבכיר הוא להבטיח יישום נכון של החוק, חישוב מדויק של הפיצויים, בדיקת רכיבי השכר הקובע, בחינת קיומו של הסדר לפי סעיף 14, ותכנון מס אופטימלי. יישום מקצועי ומדויק מגן הן על זכויות העובד והן על המעסיק.
תחל לכתוב כאן...