חוק שעות העבודה והמנוחה
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–1951, הוא אחד מאבני היסוד בדיני העבודה בישראל. מטרתו להסדיר את מסגרת הזמן בה מותר למעסיק להעסיק את העובד, תוך שמירה על זכויותיו האישיות והחברתיות של העובד – כולל הגנה על בריאותו, זמנו הפנוי, וזכויות דתיות ותרבותיות (כגון שבתות וחגים).
❖ מהות החוק ומטרותיו
החוק נועד:
- לקבוע גבולות מקסימליים לשעות עבודה יומיות ושבועיות.
- להבטיח לעובד יום מנוחה שבועי.
- להסדיר עבודה בשעות נוספות.
- לאזן בין צורכי העבודה לזכות למנוחה ושהות עם המשפחה.
❖ הגדרות עיקריות
- "עובד" - כל אדם העובד אצל מעביד.
- "מעביד" - אדם או גוף המעסיק עובדים.
- "שעות עבודה רגילות" - שעות העבודה המותרות ביום עבודה רגיל ללא חריגה לשעות נוספות.
- "יום מנוחה שבועי" - יום אחד בשבוע בו העובד זכאי לא לעבוד (בדרך כלל שבת ליהודים).
❖ מסגרת שעות עבודה
⏱️ שעות עבודה רגילות
- 6 ימים בשבוע: לא יותר מ־8 שעות ליום ו־45 שעות בשבוע.
- 5 ימים בשבוע 9: שעות ביום, כך שהשבוע נשאר 42 שעות.
📌 הערה:
עפ"י צו ההרחבה הכללי במשק, שבוע עבודה מלא בישראל הינו 42 שעות (ולא 45) מאז אפריל 2018.
❖ שעות נוספות
שעות שמעל לשעות העבודה הרגילות מחייבות תוספת שכר לפי החוק:
- שעתיים ראשונות: תוספת של 25% מהשכר הרגיל.
- כל שעה נוספת מעבר לכך: תוספת של 50%.
🔒 מגבלה:
- לא יותר מ־4 שעות נוספות ביום עבודה.
- לא יותר מ־12 שעות עבודה ביום כולל הנוספות.
- עד 15 שעות נוספות בשבוע.
📃 נדרש אישור מראש של העובד + היתר לפי תקנות משרד העבודה.
❖ הפסקות
- עובד זכאי להפסקה של 45 דקות לפחות ביום עבודה בן מעל 6 שעות, מהן לפחות 30 דקות רצופות.
- ההפסקה אינה על חשבון השכר, למעט אם העובד מחויב להישאר במקום העבודה (כגון מאבטחים).
❖ יום המנוחה השבועי
- על כל עובד לקבל 36 שעות רצופות לפחות של מנוחה שבועית.
- ליהודים – שבת.
- לשאינם יהודים – יום המנוחה לפי דתם/מסורתם.
- אין לחייב עובד לעבוד ביום מנוחה אלא באישור מיוחד מטעם משרד העבודה.
❖ עבודה בשבת ובחג
- נדרשת בקשה להיתר עבודה בשבת (למשל בענפי חיוניים: בריאות, ביטחון).
- עובד אינו מחויב לעבוד בשבת – גם אם ניתן היתר כללי למעביד.
- עבודה בשבת מזכה את העובד ב:
- תוספת של 150% לשכר השעתי.
- יום מנוחה חלופי באורך זהה.
- ערב חג (לרוב): יום עבודה מקוצר של 7 שעות (או פחות לפי הסכם קיבוצי).
- ימי חג נחשבים כימי מנוחה כמו שבת לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה.
- עבודה ביום חג מחייבת תשלום כמו עבודה בשבת (150% + יום חופשי חלופי).
❖ חריגים והיתרים
✳️ מותר לחרוג מהחוק רק במקרים אלה:
- באמצעות צו של שר העבודה (כגון במקרים חיוניים)
- במסגרת הסכם קיבוצי או אישי המאושר מראש.
- בנסיבות חירום (למשל אסון, תקלה מסכנת חיים).
❖ אכיפה וסנקציות
- מעסיק שמפר את החוק חשוף לקנסות פליליים ואף לתביעה אזרחית מצד העובד.
- משרד הכלכלה (אגף האכיפה) מוסמך לבדוק, לאכוף ולהטיל קנסות.
- קיימת חובת ניהול פנקס שעות עבודה לכל עובד – אי ניהול תקין נחשב לעבירה.
❖ דוגמאות מעשיות
🧮 דוגמה 1 – תשלום עבור שעות נוספות:
יעל עובדת במשרד 9.5 שעות ביום (במקום 9). יום העבודה במשרד מוגדר כ־9 שעות לפי שבוע עבודה של 5 ימים.
- השעה הנוספת – מזכה אותה ב־125% תוספת שכר.
- אם השכר השעתי הרגיל שלה הוא 50 ש"ח → שכר השעה הנוספת = 62.5 ש"ח.
🧮 דוגמה 2 – עבודה בשבת:
יוסי עובד במפעל שקיבל היתר להעסקה בשבת.
- הוא עבד 6 שעות ביום שבת.
- שכרו השעתי הרגיל: 60 ש"ח.
- הוא יקבל:
- 6 × 90 (150%) = 540 ש"ח.
- וגם יום מנוחה חלופי באורך זהה.
❖ חקיקה משלימה ופסיקה
- חוק הגנת השכר – קובע כי אי תשלום שעות נוספות או עבודה ביום מנוחה עשויה להיחשב עבירה פלילית.
- פסיקה קובעת שהנטל להוכחת שעות עבודה מוטל על המעסיק – אם לא ניהל רישום מסודר, בית הדין יטה להעדיף את גרסת העובד.
❖ שילוב עם צווי הרחבה והסכמים קיבוציים
- רבים מהענפים במשק (בניין, שמירה, ניקיון, תעשייה) כפופים לצווי הרחבה שמרחיבים את החוק.
- לדוגמה: הסכם קיבוצי בענף השמירה מחייב מנוחה שבועית של לפחות 36 שעות + פרמיה גבוהה יותר לעבודה בשבת.
❖ חשיבות בחשבות שכר ובקרה
- על חשב השכר לדעת ליישם את חוק שעות עבודה ומנוחה:
- בהכנת תלוש שכר.
- במתן ימי מנוחה.
- בניהול פנקס שעות מדויק.
- בחישוב שעות נוספות ומנוחה שבועית.
- מעסיקים נבדקים באופן שוטף ע"י משרד העבודה – טעויות עלולות לעלות ביוקר.
התחל לכתוב כאן...