מושגי יסוד בבנקאות
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, והוא ממלא תפקיד מרכזי בכלכלה הישראלית. הבנק הוקם ב-1 בדצמבר 1954, לאחר אישור חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, על ידי הכנסת, בהצעתו של שר האוצר דאז לוי אשכול. הרקע להקמתו היה הצורך במנגנון מרכזי שיפקח על המערכת הבנקאית, ינהל את המדיניות המוניטרית ויקצה אשראי, לאחר תקופה שבה בנקים כמו בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) ובנק לאומי שימשו כגופים זמניים להנפקת כסף. לפני הקמת המדינה, בתקופת המנדט הבריטי, שימשה מועצת המטבע פלשתינה (א"י) להנפקת לירות ארץ-ישראליות, ובנקים כמו ברקליס סייעו בפעולות פיננסיות. ועדה מיוחדת שהוקמה ב-1951, בראשות אליעזר קפלן ולוי אשכול, המליצה על הקמת הבנק עם עצמאות מוגבלת, כולל חובה לכסות גירעונות ממשלתיים. בשנת 2010 תוקן החוק, והבנק קיבל עצמאות מלאה בקביעת מדיניות מוניטרית.
לאורך השנים, בנק ישראל התמודד עם אתגרים כלכליים רבים. בשנות ה-50 וה-60 עודד מיזוגים של אגודות שיתופיות בבנקים גדולים, מה שהגביר את הריכוזיות במערכת הבנקאית ומעורבות הממשלה. הוא טיפל במשברים כמו מיתון 1966, קריסת בנקים פרטיים, אינפלציה גבוהה לאחר מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, משבר מניות הבנקים ב-1983 ואינפלציה של 450% ב-1984, שהובילו לתוכנית ייצוב הכלכלה ב-1985. בשנות ה-90 וה-2000, תחת נגידים כמו יעקב פרנקל וסטנלי פישר, הבנק קבע יעדי אינפלציה, ביטל פיקוח על מט"ח והתמודד עם משבר 2008. נגידים מאוחרים יותר, כמו קרנית פלוג (2013-2018) ואמיר ירון (מ-2018), עודדו חדשנות כמו הקמת בנקים דיגיטליים והתמודדו עם משברים כמו מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל (2023), באמצעות מכירת דולרים והלוואות מוזלות.
תפקידים ופונקציות:
- מדיניות מוניטרית: קביעת ריבית הפריים, התערבות בשוק המט"ח להשפעה על שער השקל, וניהול יתרות מטבע חוץ (כ-200 מיליארד דולר נכון ל-2025).
- פיקוח על בנקים: רישוי, פיקוח ורגולציה על כל הבנקים והגופים הפיננסיים בישראל, כולל מניעת סיכונים ומשברים.
- הנפקת מטבע: הדפסת שטרות ומטבעות, ניהול מערכת התשלומים (כמו מס"ב) והקמת מערכות דיגיטליות כמו שקל דיגיטלי (בפיתוח).
- בנקאי הממשלה: ניהול חשבונות הממשלה, גיוס חוב והנפקת אג"ח.
- מחקר ומחקר: איסוף נתונים סטטיסטיים, פרסום דוחות כלכליים וייעוץ לממשלה.
- מערכת נתוני אשראי: ניהול מאגר מידע על היסטוריית אשראי של אזרחים ועסקים.
מבנה ארגוני: הבנק ממוקם בקריית בן גוריון בירושלים, עם סניף בתל אביב. בראשו עומד הנגיד (אמיר ירון, מונה ב-2018), שמכהן 5 שנים (ניתן לחידוש). ועדות מרכזיות כוללות:
- ועדה מוניטרית (6 חברים, כולל הנגיד) לקביעת ריבית.
- מועצת הפיקוח (15 חברים) לפיקוח על בנקים.
- מועצה מנהלית (11 חברים) לניהול פנימי. הבנק מעסיק כ-900 עובדים, עם מחלקות כמו מחקר, שווקים פיננסיים וסטטיסטיקה.
תפקיד בכלכלה הישראלית: בנק ישראל הוא עמוד התווך של היציבות הפיננסית, משפיע על אינפלציה, צמיחה ותעסוקה. הוא מקדם תחרות במערכת הבנקאית, מפחית עמלות ומעודד חדשנות דיגיטלית, תוך התמודדות עם אתגרים כמו גידול באוכלוסייה ומשברים גיאופוליטיים.
סוגי הבנקים בישראל
מערכת הבנקאות בישראל כוללת כ-14 בנקים פעילים (10 ישראליים ו-4 זרים), והיא ריכוזית יחסית, כאשר 5 בנקים גדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות ובינלאומי) שולטים בכ-90% מהשוק. הבנקים מספקים שירותים פיננסיים מגוונים, כולל חשבונות, הלוואות, משכנתאות והשקעות. סוגי הבנקים העיקריים הם:
- בנק מרכזי: בנק ישראל, שאינו בנק מסחרי אלא גוף רגולטורי ומנהל מדיניות מוניטרית. הוא אינו מציע שירותים לציבור הרחב אלא מפקח על כל המערכת.
- בנקים מסחריים (אוניברסליים): הבנקים הגדולים שמציעים שירותים מקיפים לפרטיים ועסקים, כולל חשבונות עו"ש, הלוואות, כרטיסי אשראי ומסחר בשוק ההון. דוגמאות: בנק הפועלים (מס' 12), בנק לאומי (מס' 10), בנק דיסקונט (מס' 11), בנק מזרחי-טפחות (מס' 20), הבנק הבינלאומי (מס' 31), בנק מרכנתיל (מס' 17), בנק מסד (מס' 46), בנק יהב (מס' 4), בנק אגוד (מס' 14).
- בנקים למשכנתאות: מתמחים בהלוואות למגורים, אם כי רבים מהם הם חברות בת של בנקים מסחריים. דוגמה: בנק ירושלים (מס' 54), שמתמקד במשכנתאות אך מציע גם שירותים אחרים.
- בנקים זרים: סניפים של בנקים בינלאומיים הפועלים בישראל, בעיקר לעסקים גדולים ומסחר בינלאומי. דוגמאות: סיטיבנק (מס' 22), HSBC (מס' 23), BNP Paribas (מס' 25), Barclays (מס' 39).
- בנקים דיגיטליים: בנקים ללא סניפים פיזיים, הפועלים באפליקציות ומציעים עמלות נמוכות. דוגמה: וואן זירו (מס' 18), הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, שהושק ב-2022.
- בנק הדואר: בנק הדואר (מס' 9), המציע שירותים בסיסיים כמו חשבונות, העברות ותשלומים דרך סניפי הדואר, ומשרת אוכלוסיות פריפריאליות.
- בנקים מיוחדים/קואופרטיביים: כולל בנק אוצר החייל (מס' 21, לחיילים), בנק ערבי ישראלי (מס' 34), ובנקים קטנים כמו יובנק (מס' 26).
המערכת מפוקחת על ידי בנק ישראל, שמעודד תחרות ומפחית ריכוזיות.
סוגי חשבונות בנק בישראל
חשבון בנק הוא הסכם בין לקוח לבנק לניהול כספים, כולל הפקדות, משיכות והעברות. בישראל, חשבונות מזוהים במספר תלת-ספרתי (סוג חשבון), מספר בנק ומספר סניף. סוגי החשבונות העיקריים הם:
- חשבון עובר ושב (עו"ש או checking account): החשבון הנפוץ ביותר, משמש לקבלת משכורות, תשלומים יומיומיים ומשיכות. מאפשר מינוס (אוברדראפט) עד מסגרת מאושרת, עם עמלות על פעולות. זמין לפרטיים, עסקים ושכירים.
- חשבון חיסכון (savings account): מיועד לחיסכון לטווח קצר/ארוך, עם ריבית נמוכה אך בטוחה. כסף זמין למשיכה, ללא צ'קים. דוגמאות: חיסכון יומי, חודשי או פיקדון קצר מועד.
- חשבון פיקדון (deposit account): חיסכון לטווח ארוך עם ריבית גבוהה יותר, אך כסף מוקפא לתקופה (חודשים/שנים). כולל פיקדונות שקליים או צמודי מדד.
- חשבון מטבע חוץ (forex account): לניהול כספים במטבעות זרים (דולר, אירו), משמש לסחר בינלאומי או הגנה מפני תנודות שער. כולל הפקדות ומשיכות במט"ח.
- חשבון משותף (joint account): בבעלות שניים או יותר (למשל, בני זוג), עם הרשאות משותפות. מאפשר ניהול משותף אך כרוך בסיכונים אם אחד הבעלים חובר.
- חשבון עסקי (business account): לעסקים, עם מסגרות אשראי גבוהות, ניהול תזרים מזומנים ודוחות פיננסיים. כולל עמלות גבוהות יותר אך הטבות כמו הלוואות עסקיות.
- חשבונות מיוחדים:
- חשבון צעירים/סטודנטים: הטבות כמו פטור מעמלות, מסגרת מינוס נמוכה ומתנות הצטרפות.
- חשבון חיילים/פורשים: הטבות לחיילים משוחררים או פנסיונרים, כמו ריבית מוגברת.
- חשבון פרימיום/מנהלים: לשכירים בכירים, עם שירותים אישיים והטבות VIP.
- חשבון דיגיטלי: בנקים דיגיטליים מציעים חשבונות ללא עמלות, ניהול באפליקציה.
חשבונות מפוקחים על ידי בנק ישראל, עם דרישות כמו זיהוי לקוח והגבלות על חשבונות מוגבלים (למשל, אם צ'קים חוזרים). מומלץ להשוות בין בנקים לפני פתיחה.
רוצה ללמוד עוד? לחץ כאן